אזהרה – פוסט ארוך לפניכם. אין אמ;לק (בכוונה).
הפוסט הזה הוא בשבילי ואני פשוט משתף אותו איתכם.
ההרצאה באוויר וניתן לצפות בה:) (ואז לקרוא את הסיכום)
How smart should you make your house?
Ever wished you can automate everything in your home? Really everything?
For 5 years I’ve been radically automating my house: It finds my phone and reports its location when I ask, it starts boiling water when my baby starts to cry, and it calls my phone when my spouse calls me downstairs.
I won’t lie, it’s pretty awesome.
But a smart home is a powerful servant and a dangerous master.
My home has become a weapon for my kids against me. It tried to sabotage my marriage. It even made me live in the dark. But I survived.
In this talk, I will share my experience and raw footage of an experiment gone too far. Together we’ll try to create a useful toolbox of does and don’ts for the brave smart home engineer.
אז לפני כמה שבועות הרצתי בכנס רברסים 2022, אחד מכנסי הטכנולוגיה הגדולים והחשובים בישראל.
בכנס דיברתי על בתים חכמים מזווית קצת שונה – איך זה משפיע על היחסים בבית – איך הילדים מטרילים אותי, איזה תקלות אני חווה, ואיך זה משפיע על הקשר עם אשתי. וכמובן גם איך זה משדרג לי את החיים ומה אני מקבל מזה.
אז קצת חוויות ולקחים מהכנס, גם בכובע המרצה, וגם בכובע המשתתף:
בכובע המרצה
אתגרים
אז קודם כל לקחתי לעצמי כמה אתגרים בכנס הזה – לצאת מאיזור הנוחות שלי. לנסות הרצאה מסוג שונה. בדרך כלל ההרצאות שלי עוסקות בטכנולוגיה עמוקה, מורכבות, עמוקות, מיועדות לאנשים שמגיעים אליהן עם הרבה רקע וניסיון בתחום. בדרך כלל אני מדבר על עולמות טכניים יותר – קוד, ארכיטקטורה, dev ops וכד׳.
הפעם הכנתי הרצאה שמיועדת לקהל הרחב, הרצאה שאפשר להנות ולהבין אותה בלי שום רקע קודם.
בנוסף לקחתי על עצמי אתגר נוסף – לעשות הרצאה מצחיקה. לגרום לקהל לצחוק ולעבור את ההרצאה בכיף.
בחיים לא ניסיתי לעשות הרצאה שבנוייה מראש להצחיק. ולנסות את זה בפעם הראשונה מול כמות של בין 500-1000 איש זה מלחיץ.
אתגר נוסף שלקחתי לעצמי, זה לנסות לתת השראה לאנשים. שיצאו משם עם תחושה של גם לי בא כזה. שיגיעו הביתה ויזמינו איזה רכיב וינסו לעשות בעצמם.
בשביל לתת השראה לאנשים צריך לרגש אותם, צריך לעבור סף מסויים של אדישות אצלם. צריך לבנות משהו שזוכרים גם כשההרצאה נגמרת. בעולם הדינאמי של היום, עם כל התכנים שאנחנו מוצפים בהם, זאת משימה לא פשוטה.
אבל לחץ ואתגרים זה לא תירוץ. האמת שבשביל זה אני פה. אז יצאתי לדרך 🙂
מצגת
דבר נוסף שניסיתי לעשות זה לבנות מצגת מושקעת וכיפית. כמו שאמרנו זאת הרצאה מול הרבה אנשים, שמשלמים כדי להיות שם, וראויים להצגה הכי טובה בעיר. ומצגת טובה זה חלק בלתי נפרד מזה.
אז השקעתי במצגת. הרבה.
מה זה אומר?
1. קודם כל החלטתי שאני בונה מצגת בלי טקסט כמעט בכלל (אני חושב שמשהו כמו 6 מילים זה השקף עם הכי הרבה מלל).
2. שילוב של סרטונים ותמונות אמיתיות שצילמתי במיוחד עבור המצגת הזאת. סרטונים שבהם רואים אותי, מפעיל ומדגים דברים אמיתיים. לא להשאיר דברים ברמה התיאורטית. אלא להדגים ולהראות בפועל.
3. עריכה מושקעת של החומרים – חומרי גלם טובים זה המון, אבל זה לא מספיק. אם רוצים את זה מושלם. יש עוד הרבה עבודה בדרך. לצורך הכנת המצגת הזאת למדתי קורסים שלמים של figma (תוכנה שמיועדת למעצבים). למה? כדי לשפר עוד 10%. כדי שאוכל לדייק עוד יותר את החומרים. כן זה כנראה קצת overkill ללמוד כ״כ הרבה בשביל מצגת אחת. אבל לדעת לערוך תמונות וחומרים בצורה מקצועית יותר זה skill שאני כבר הרבה זמן רוצה לשפר. ואני מאמין שהלמידה הכי טובה מגיעה מיישום בשטח. ויישום בשטח קורה כשיש לך צרכים אמיתיים. אז למדתי דברים, ומיד ניסיתי ליישם אותם על השקופיות והתמונות שלי. כשהיה לי רעיון למשהו שאני רוצה לעשות, הלכתי וחיפשתי איך מיישמים את זה ספציפית בתוכנה ואז הלכתי ועשיתי.
אז אני לא יכול להגיד שאני מומחה ל figma אחרי המצגת הזאת, אבל אני מרגיש הרבה יותר בנוח איתה. ובפעם הבאה שאני ארצה לעשות משהו, זה יקח לי הרבה פחות זמן. אז סך הכל אני מרוצה מהתהליך.
גם את הסרטונים שבמצגת הייתי צריך לערוך, לצלם טייקים נוספים, לקצר, לחתוך, לסדר. סרטון ארוך מדי הוא מייגע. אתה מאבד את הקהל. סרטון עם רעשי רקע מיותרים ובלאגן ב frame גורם לך להיתפס כלא מקצועי ולאבד קרדביליות מהקהל. זה בד״כ אפילו לא תהליך מודע של אנשים. זה פשוט התחושה שהם מקבלים הרבה פעמים. זה פוגע בסיפור, פוגע בהשראה ופוגע במטרה.
4. מצגת אינטראקטיבית שמשתלבת עם הסיפור – כיון שמדובר על מצגת בנושא בתים חכמים ניסיתי לשלב אלמנטים אינטראקטיביים מעולם התוכן במצגת עצמה. לדוגמה – בעולמות הבית החכם משתמשים הרבה בעוזרות קוליות (אלקסה, גוגל, סירי). אז יצרתי סוג של עוזרת וירטואלית שעוזרת לי במצגת עצמה. אני נותן לה פקודות תוך כדי המצגת שקשורות להצגה עצמה והיא עושה, וגם עונה לי. יש פה איזה דיאלוג ביני לבינה כחלק מההצגה עצמה.
בנוסף בתים חכמים הרבה פעמים משלבים אלמנטים של הדלקת/כיבוי אורות באופן אוטומטי. אז יצרתי הנפשות בשקופיות מסויימות שבהן זה נראה כאילו האור נדלק/כבה בתמונה שבמצגת.
המצגת כולה נעשתה במקור ב google slides. כבר כשסיימתי את המצגת כמעט לחלוטין עשיתי dry run עם הצוות של הכנס. והם העלו את הנקודה שעלולות להיות בעיות רשת בכנס, ולכן להסתמך על הצגת וידאו מהדרייב / יוטיוב במצגת זה סיכון גדול וכדאי שהכל יהיה זמין offline. הבעיה היא שגוגל סליידס לא תומך בזה. אז הייתי צריך להעביר את כל המצגת ל keynote (התוכנה המקבילה ל power point של אפל). כמובן כחלק מהתהליך הזה הרבה דברים נדפקו – עיצובים, פונטים, הנפשות. אבל מבחינתי זה רק עוד שיעור שנלמד. ועוד הזדמנות להעביר יותר עיצובים ל figma (כי אז יש קובץ תמונה בסוף שעובד בכל המערכות אותו דבר). אז חזרתי לעבודה ולסדר הכל מחדש ועל הדרך למדתי והתנסתי בעוד כלים ודברים חדשים.
קצת קשה להסביר את כל הדברים האלה בלי לראות את המצגת וההרצאה עצמה, אבל בקרוב זה יהיה באוויר ותוכלו לראות הכל:)
בלת״מים
בלת״מים – בלת״מים הם חלק מהחיים. אי אפשר להתעלם מזה. אבל בלת״מים מול מאות אנשים זה מלחיץ.
בבוקר של הכנס הלכתי אישית לחדר שאני אמור להרצות בו לדבר עם המפעיל, ולוודא איתו שהסאונד עובד כמו שצריך. כמו שאמרנו, יש לי הרבה וידאוים עם סאונד, ודו שיח עם עוזרת וירטואלית. בלי סאונד זה בעייתי.
הוא אישר לי שהכל תקין, ושאין בעיה עם זה.
אבל כשעליתי לבמה, כמובן שהיו בעיות בסאונד. אז קודם כל התבזבזו לי כמה דקות טובות בהתחלה על בעיות טכניות. אבל זה נפתר והמשכנו בדרכנו.
בזמן הוידאו הראשון או השני, לפתע פתאום כל המסכים שהקהל רואה (וגם המסכים שמול העיניים שלי) נהפכו לשחורים. הוידאו ממשיך להתנגן, שומעים אותו. אבל לא רואים כלום. ואין מסך נורמלי כדי לעצור את זה כי הכל שחור.
אחרי כמה לחיצות רנדומליות הוידאו נעצר, אבל המסך עדיין שחור. אי אפשר להמשיך בהצגה.
המפעיל של החדר מתחיל לבדוק ולנסות כל מיני דברים.
אבל בינתיים אני זה שנמצא על הבמה מול מאות אנשים שיושבים ומסתכלים עלי.
מה עושים?
אפשר להילחץ. אפשר לעמוד בצד ולשתוק ולחכות שהכל יסתדר. בסופו של דבר זה אפילו לא ממש פדיחה, כי אין לזה שום קשר אלי. זה בעיה טכנית של הסביבה.
אבל אפשר (אחרי שיוצאים שנייה מההלם), להדליק (או לכבות) סוויצ׳ בראש, ולנצל את זה לטובה.
הרי אני כבר על הבמה. ויש פה מאות אנשים שכבר יושבים בקהל ומקשיבים לי. וקיבלתי זמן בלתי מתוכנן להגיד מה שאני רוצה. אז למה לא לנצל את זה?
אז החלטתי לנצל את זה לעוד קצת סיפורים משעשעים שלא תיכננתי להכניס.
והחלטתי לנסות להשחיז ולבדוק את כישורי הסטנדאפ המאולתר שלי.
ממש סטנדאפ סטייל ״יש פה מישהו מבת ים״.
אז אמנם הייתי קצת בהלם, אבל שמעתי את הקהל צוחק מהדקות האלה. אז מבחנתי זה הלך די טוב.
אותו הסיפור קרה פעם או פעמיים נוספים בוידאוים הבאים. (הפעם לקח לי פחות זמן להתאושש מההלם ולעבור למוד סטנדאפ).
דבר נוסף הוא שחשוב לתייק את העניינים האלה בראש ובלב כמשהו חיובי ולא כאיזה סוג של טראומה שתעצור אותי מלדבר שוב בכנס כזה. מבחנתי כל התקלה הזאת בהחלט נתפשת כמשהו חיובי בסך הכל.
יצא לי להתנסות בסוג חדש של תחושה ורגש בלתי צפוי. וסך הכל אני חושב שהגבתי די טוב למצב גם כלפי חוץ מול הקהל, וגם כלפי פנים מול עצמי.
אז עכשיו אני יודע שגם בפעם הבאה שזה יקרה לי, הכל בסדר ואני מסוגל להתמודד עם זה.
יצרתי לעצמי פידבק לופ חיובי ולא שלילי סביב התקלה הזאת.
תהליך post mortem
אני משתדל אחרי כל תהליך משמעותי שאני עושה לבצע ניתוח, הפקת לקחים ומסקנות. זה נכון לגבי תהליך כמו חיפוש עבודה חדשה, פרוייקט טכנולוגי או כנס כזה.
הפוסט הזה הוא הניתוח הזה.
כתבתי בראש הפוסט שהפוסט הזה הוא בשבילי, אז למה אני בכלל משתף אותו?
כמה סיבות:
1. כדי לשתף אותו, אני צריך לכתוב אותו. אם אני לא משתף אותו, אני עלול להתפתות לא לכתוב אותו. אם אני לא כותב אותו, אז גם התהליך עצמו פחות טוב, וגם לא יהיה לי תיעוד של זה. זה אומר שאם בעוד שנתיים אני אנסה להיזכר מה חוויתי, לא יהיה לי תיעוד ואני אצטרך להסתמך רק על זיכרון.
אפשר להתייחס אל זה כמו סוג של חוזה שלי עם עצמי. אני הולך לשתף את זה, ולכן אני חייב לכתוב את זה. קצת כמו אנשים שאומרים לכל החברים שלהם שהם מפסיקים לעשן או מתחילים דיאטה במטרה להגביר את הלחץ שלהם על עצמם כדי שזה יקרה.
2. אם אני משתף את זה, אני צריך לזקק את זה. אני צריך לכתוב את זה בצורה כזאת שהמסר יהיה ברור גם לאחרים. אם זה ברור גם לאחרים. זה ברור לגלעד של עוד שנתיים. ואם אני מזקק את זה, אז אני מבין וחוקק טוב יותר לעצמי את התחושות והחוויות.
3. אולי יש פה כל מיני מסרים ושיעורים שיעזרו לאחרים בדברים שלהם. אולי מישהו ילמד משהו חדש כתוצאה מהפוסט הזה. אולי זה יגרום למישהו להיות יותר פתוח להתנסות כזאת של הרצאה מול קהל. אולי זה יגרום למישהו להיות פחות לחוץ מתקלה שקרתה. ואולי זה יגרום למישהו לעשות תהליך הפקת לקחים על תהליך שהוא עבר. ואולי בכלל אנשים ימצאו פה ויקחו מפה דברים אחרים לגמרי שלא חשבתי עליהם. בכל אחד מהמקרים האלה מישהו עשוי להרוויח משהו. ולי זה לא עולה כלום. אני בכל מקרה עושה את התהליך הזה.
4. זה חלק מהסיפור שלי, השיתוף של זה גורם לאנשים להכיר ולהבין אותי טוב יותר. בעיקר האנשים שקרובים אלי ויכולים עכשיו לקרוא את זה ולהכיר עוד חלק מהסיפור שלי. עוד חלק ממני. ואם אני חושף את עצמי מולם, הקשר שלנו יהיה טוב יותר.
בכל מקרה, מספיק סיבות טובות מבחינתי לשתף את התהליך הזה פה.
נתונים
אז אחרי שלקחתי לעצמי כל מיני אתגרים, צריך לבדוק אם עמדתי בהם. איך עושים את זה? עם data כמובן. אז בעיקרון יש סקר רשמי מטעם הכנס שנשלח לכל המשתתפים. וזה כמובן דבר מעולה.
אבל יש איתו כמה בעיות בהקשר שלי:
1. הוא לא בהכרח מודד את הדברים שחשובים לי, וכמובן אין לי שום שליטה עליו.
2. הוא נשלח בערב או יום אחרי הכנס, מה שאומר שאנשים ממלאים אותו פחות כי הם כבר המשיכו הלאה בחיים שלהם.
3. זה סקר על כל הדברים וכל ההרצאות שהיו במהלך היום. הוא מערבב דברים טכנים כלליים, הוא מערבב דוברים שונים. יש בו רשימה ארוכה מאוד של הרצאות. ולכן יש סיכוי נמוך יותר שמשתתפים ימלאו פרטים על ההרצאה שלי ספציפית. וגם בגלל פער זמן מסויים יכולות להיווצר הטיות.
4. אני לא בהכרח מקבל את ה raw data אלא יותר סוג של סטטיסטיקות ולכן יותר קשה לי למצוא קשרים ותובנות עמוקות יותר מהתשובות. למשל האם האנשים שמצאו את ההרצאה מצחיקה הם גם אלו שמצאו אותה מעוררת השראה או שאלו קבוצות שונות? האם אנשים שלא מצאו את ההרצאה מעוררת השראה ומצחיקה עדיין נהנו ממנה? וכד׳.
אז מה עושים? סקר מטעם עצמי, שבוחן את השאלות שמעניינות אותי אישית. שקשורות למטרות ולאתגרים שהצבתי לעצמי.
מנסים לגרום לקהל לענות על הסקר כמה שיותר סמוך להרצאה עצמה.
איך – שקף אחרון עם qr code ולינק כתוב שמצביע ישר לסקר (במקום ללינקדאין שלי לדוגמא). ומבקשים מאנשים בסוף ההרצאה להוציא רגע פלאפון ולעשות את זה עכשיו.
כמות התשובות שקיבלתי בסקר העצמי די מכובדת, אז כנראה שזה עבד די טוב.
נתונים מהסקרים בתמונות המצורפות 🙂
קצת נתונים שאפשר לראות בתמונות:
1. הציון הממוצע שלי הוא 4.12 מתוך 5, מבחינתי מכובד בהחלט.
2. אנשים נהנו מההרצאה. (גם קיבלתי הרבה פידבקים חיוביים שלא מופיעים פה בתמונות)
3. לא מעט אנשים (סטטיסטית לפחות) מצאו את ההרצאה שלי מצחיקה ומעוררת השראה.
4. יש קורולציה בין מי שמוצא את ההרצאה מעוררת השראה ומי שמוצא אותה מצחיקה.
5. אנשים אהבו והעריכו את העזרים (המצגת, תמונות וידאוים)
6. יש אחוז נחמד של אנשים שאמר שינסה את זה בבית, אז אולי אפילו הצלחתי להניע אנשים לפעולה.
תודות
כמובן בתור מרצה חשוב מאוד להגיד תודה לכל האנשים שעומדים מאחורי הכנס הזה ונתנו לי את ההזדמנות להשתתף בו ועזרו בתהליך.
בראש רן תבורי – הראש והרוח מאחורי כל הכנס הזה.
טל סלמונה ועינת מחט – המודריטורים שלי בכנס הזה – שעזרו לי לדייק את המסרים, לשפר את התכנים. הקשיבו להרצאה שלי ונתנו הערות. היו זמינים לכל שאלה והצקה מהצד שלי.
ליונתן סרינג שעובד איתי בביט – שעזר לי לנסח את ההצעה לכנס הזה ואני בטוח שחלק מהסיבה שהתקבלתי לדבר פה זה בזכות הכישרון שלו לכתוב את התקציר להרצאה הזאת בצורה מדהימה.
לכל הצוות שלי בביט שהיה צריך לחפות עלי ולהתמודד עם זה שנעלמתי להם ליומיים שלמים באמצע כל הלחץ
המשך יבוא
כמובן שיש עוד אתגרים מתוכננים בדרך – לדוגמה לפרוץ את מחסום הארץ והשפה וללכת סוף סוף לדבר בכמה כנסים בין לאומיים. לעשות הרצאות באנגלית, מול קהל עם מנטליות שונה.
כבר נרשמתי לכמה (ולא התקבלתי בינתיים), אבל זה יגיע:)
ועם זה, אתגרים חדשים, למידה חדשה וצמיחה.
בכובע המשתתף
ועכשיו קצת על החוויות שלי בתור משתתף בכנס:)
networking
אז קודם כל אחת הסיבות שאני אוהב כנסים כאלה זה לפגוש חברים ותיקים וכמובן להכיר חברים חדשים.
אז קצת מהאנשים שנהניתי לפגוש באירוע הזה (לא מסודרים לפי סדר חשיבות כלשהו) (ומצטער מראש אם שכחתי מישהו, זה לא אומר שלא שמחתי לראות אותך, ואני מאשים את הזיכרון שלי בזה ולא את הרגשות כלפיך).
- יובל שקולר חבר ותיק עוד מימי צה״ל, ומסייסנס בהמשך, שאני כבר מלא זמן מנסה לפגוש ולא מצליח (צריך להביא עוד 1000 איש כדי לארגן פגישה איתך?)
- שי דיקן, מני גרוסמן, יוני שלו – חברים מהתיכון שלא ראיתי כבר שנים. מזל שיש אירועים כאלה!
- מיכל פורג מנהלת קהילת pull request ועמרי בר זיק גם כן מהקהילה.
- רן בר זיק – שאני תמיד נהנה לראות ואפילו הרים לי לכמה הנחתות בהרצאה שלו. (וגם אבא של עמרי)
- נעם אלבוים – חבר ילדות יקר, שעובד במטא (מקווה שעדיין יש לך עבודה, אבל אם לא, אתה יודע איפה למצוא אותי)
- ינאי אדרי – מנהל קהילה טכנולוגית בנגב, שאני תמיד מתפעל לראות איזה עבודת קודש הוא עושה בהבאת מיטב המרצים להרצאות בנגב.
- ערן קרקובסקי – שהיה שותף שלי בהפקת הפודקאסט שלי – דירה להשכיל
- ליעד יוסף – שכל פעם שאני פוגש יודע לתת לי השראה (ולא פסח על זה גם הפעם – פרטים למטה)
- אריאל שולמן – שבקרוב בטח תהפוך לסלב 🙂 אתם עוד תשמעו עליה. בטוח.
- שילה מגן – הבחור שפיתח את הבוט להזמנת תורים לדרכון (בטח שמעתם על זה) ועוד כל מיני דברים מעניינים. יצא לנו לשוחח קצת אחרי ההרצאה שלו. הוא באמת בן אדם מעורר השראה. מלא יוזמות ורוח עשייה.
- דן לשם ויונתן הראל מ dark more שמייצרים תוכן מדהים לקהילת ה tech. וחולקים איתי הרבה נושאים מעניינים של יצירת תכניים טכנולוגיים. וגם חולקים איתי גם קצת אהבה לעולם הבתים החכמים.
הרצאות שנגעו בי
וכמובן כיוון שמדובר בכנס אז הנה קצת הרצאות שנגעו בי במיוחד:
- ליעד יוסף – שדיבר על 3d עם ג׳אווה סקריפט באמצעות three.js. זאת הייתה אחת ההרצאות הכי טובות ששמעתי בחיים שלי. היא הייתה טובה בכל כך הרבה אספקטים שפשוט קשה לי להסביר את זה במילים (רוצו לראות ברגע שהוידאו יעלה). מהנושא המעניין, לדמואים המרהיבים, למצגת היפיפייה וכמובן להגשה של ליעד עצמו.
- ההרצאה של ליעד נבחרה בתור ההרצאה הכי טובה של הכנס (לשני הימים יחד), וזה לגמרי מגיע לו!
- ג׳ואל ספולסקי שעומד מאחורי stack overflow, trello ועוד, הגיע לארץ לכבוד הכנס ודיבר על ה block protocol החדש שהוא בונה.
- רן בר זיק שכמובן היה גם מצחיק כהרגלו (ופוצץ את האולם מרוב מאזינים), ודיבר על היכולת (הפשוטה, והלא חוקית), לחסום תדרים כגון wifi או bluetooth. בהחלט הייתה הרצאה מעשירה שקצת יוצאת החוצה מהנושאים הרגילים שמדברים עליהם.
- דן ויונתן מ dark mode שעשו הרצאת ignite (הרצאה של 5 דקות שבה השקפים מתחלפים לבד כל 15 שניות), וסיפרו את הסיפור ״לקוד יש בעיה״. קרעו אותי מצחוק. לכו לצפות גם כן כשיעלה.
- נעם אלבוים ששיתף טיפים מעולים לאיך עושים seo מוצלח. נושא שאני כמעט לא נוגע בו ביום יום ולכן למדתי המון דברים חדשים.
- שילה מגן עשה גם הרצאת ignite בה הוא סיפר קצת על מאחורי הקלעים של בניית הבוט להזמנת תורים לדרכונים (חפשו את זה בגוגל אם אתם לא מכירים). מדהים כמה אימפקט יכול בן אדם אחד יכול לעשות מהחדר שלו בבית לבד בעולם של היום. שילה עושה כל מיני פרוייקטים כאלה והוא פשוט בן אדם מעורר השראה.
- דיאנה גסטרין שסיפרה על פרוייקט החומרה הראשון שלה. לא אספר מה הוא עושה כדי לא להרוס לכם את ההפתעה, אבל זה באמת פרוייקט מגניב לגמרי. ודיאנה גם מעבר לחומרה עצמה לקחה את הפרוייקט הזה צעד קדימה. שלחה תכנונים לסין להדפסת לוח ייעודי, בנתה לו קופסה מיוחדת בתלת מימד. וממש הפכה את זה לפרודקט נפלא. דיאנה גם כיבדה אותי בעותק אחד, ומקווה שבהמשך אצליח לחבר את המכשיר הזה לבית החכם ולעשות איתו דברים מגניבים.
סך הכל הייתה חוויה מדהימה והתגעגעתי לזה. כבר הרבה זמן שלא הייתי בכנס גדול וכבר הרבה זמן שלא הרציתי בכנס גדול. ואפשר לומר שהתגעגעתי ועכשיו אני נזכר למה:)
אז נתראה בכנס הבא!
שגיגוס
תושה ששיתפת אותנו בחוויה! מאז ו עולם היית יצירתי בצורה בלתי רגילה, וגם משקיען בטירוף.